הערות לרגל ציון היום הבינלאומי לזיכרון קורבנות השואה באולם העצרת הכללית
ניו יורק, 27 בינואר 2026
אדונים נכבדים, חברים יקרים,
אני מתכבד מאוד להצטרף אליכם ומרגיש כבוד רב לנוכח ניצולי השואה ובני משפחותיהם.
אנו מתכנסים כאן לזכרם של קורבנות השואה.
הם היו אמהות ואבות.
בנים ובנות.
סבים וסבתות ונכדים.
ששה מיליון יהודים נרצחו רק משום שהיו יהודים.
אנו גם מתאבלים על הרומה והסינטי, על אנשים עם מוגבלויות, על אנשי קהילת הלהט"ב ועוד רבים אחרים שהועבדו, נרדפו, עונו ונרצחו.
ואנו גם זוכרים את סיפוריהם ומאבקיהם של אלה שהתעמתו עם הגרוע שבאנושות כדי להראות לנו את הטוב שבה.
דיפלומטים שהפרו פקודות והנפיקו ויזות שהצילו חיים.
עיתונאים שנאבקו לחשוף את האמת.
וחקלאים וכפריים שהסתירו משפחות תוך סיכון עצמם.
הזיכרון הוא יותר מכבוד לעבר.
זוהי חובה והבטחה: להגן על כבוד האדם, להגן על החלשים, ולשמור אמונים לאלה ששמותיהם וסיפוריהם אנו מסרבים לשכוח.
השואה, אחרי הכל, היא לא רק היסטוריה.
היא אזהרה אזהרה כי שנאה, ברגע שהיא משתחררת, יכולה לכלות הכל.
אדונים נכבדים, חברים יקרים,
היום אזהרה זו נראית דחופה מתמיד.
האנטישמיות ברחבי העולם משתוללת.
קהילות יהודיות חיות בפחד.
בתי כנסת מותקפים.
משפחות מתפרקות.
שנאה אנטישמית נתעבת מתפשטת במרחב הווירטואלי.
אנו רדופים על ידי מתקפת הטרור הנוראה של 7 באוקטובר — אותה אני מגנה שוב באופן נחרץ — יחד עם לקיחת בני ערובה, ומעשי השנאה המכוונים כלפי יהודים ברחבי העולם בשנים האחרונות, ובאמת, בשבועות האחרונים.
אך ההתכנסות שלנו כאן היום, כדי להנציח את קורבנות השואה, ממלאת אותי בתקווה.
אני רואה את כוחה של האנושיות בכם.
אני רואה את אומץ ליבם של הניצולים שהפכו את הכאב למטרה.
אני רואה את מחויבותם של הצעירים — מכל דת ומכל אומה — העומדים יחד נגד השנאה.
אני רואה את כוחה של הסולידריות כאשר קהילות מתאחדות.
אתם כאן כי בחרתם בתקווה על פני שנאה.
אתם בוחרים בזיכרון ככוח חי — מגן מפני דעות קדומות, ניצוץ לצדק, התחייבות להגן על כל בן אנוש.
אדונים נכבדים, חברים יקרים,
הפגנת אחדות זו חשובה מתמיד.
כי אנו יודעים שהשואה היא דוגמה מובהקת לסכנות הטמונות בשנאה בלתי מרוסנת.
השואה לא החלה ברצח.
היא החלה במילים.
מתכנניה שידרו את כוונותיהם הזדוניות.
הם הפיצו בכוונה תחילה אידיאולוגיה של שנאה ועליונות, שניצלה את הפחד והייאוש הכלכלי.
מנוע השנאה העוצמתי הזה הוזן באמצעות פירוק שיטתי של מוסדות דמוקרטיים, דיכוי העיתונות, רדיפת החברה האזרחית, שחיתות בבתי המשפט ושחיקת שלטון החוק.
הוא כלל שליטה בטכנולוגיה של אותה תקופה.
שליטה במידע.
הפצת תעמולה ומניפולציה של השיח הציבורי.
הפצת שנאה אנטישמית וגזענית ביעילות הרסנית.
ואסור לנו לשכוח את האמת הכואבת, שמשפחות יהודיות שחיפשו מקלט נתקלו באדישות, בגבולות סגורים ובמחסומים ביורוקרטיים.
פרק אפל זה בהיסטוריה המשותפת שלנו חושף אמיתות מצמררות.
כאשר בעלי הכוח נמנעים מלפעול, הרוע נותר ללא עונש.
כאשר העבר מעוות, מוכחש ומונף כנשק, השנאה והדעות הקדומות מתעצמות.
כאשר מילים הופכות לנשק, שקרים, קונספירציות, בדיחות אגביות והעלבות מרומזות עלולים לצמוח עד שהבלתי נתפס הופך למדיניות ולאלימות.
לכן, בואו נדר יחד להתנגד לאנטישמיות ולכל צורות השנאה — ולדעות קדומות, גזענות ואפליה בכל מקום ובכל זמן.
אדונים נכבדים, חברים יקרים,
זו הפעם העשירית שאני זוכה, כמזכ"ל, לשאת דברים בפניכם ביום הזיכרון הזה.
מבחינתי, זיכרון השואה — והמאבק ברעל העתיק של האנטישמיות — אינם דבר מופשט.
זה עניין אישי.
אחת ההישגים האישיים שלי כראש ממשלת פורטוגל היא שיתוף הפעולה עם הפרלמנט לאימוץ צו שבטל את גירושם של היהודים ממדינתי במאה ה-16.
אני שמח לראות עשרות אלפי צאצאים של המשפחות שגורשו מקבלים מחדש את אזרחות פורטוגלית.
זה היה צעד סמלי - אך כזה שהדגים את החשיבות של הכרה בעומק חרטתנו, אפילו חרטה על פשעי ארצנו, חרטה על העבר, ומחויבותנו לבנות עתיד טוב יותר וכוללני יותר.
מחויבות זו היא לב ליבו של מה שמביא אותנו לכאן היום, לזכרם של קרבנות השואה.
כמזכ"ל, אני זוכר שעמדתי ביד ושם, מול משקל הזיכרון העצום וחייהם של אינספור אנשים שנקטפו בחשכת השנאה.
התפללתי יחד עם הקהילה היהודית בעקבות מעשי אלימות ואנטישמיות מחרידים.
שמעתי עדויות של ניצולי שואה על חוויותיהם, שהחלו בדפיקה על הדלת והסתיימו במחיקת חייהם.
ותמיד הבנתי את הקשר הברור בין זוועות השואה ובין רוח המולטי-לטרליזם, הצדק והזכויות שעליהם הוקמה הארגון שלנו.
אדונים נכבדים, חברים יקרים,
לפני קצת יותר מ-80 שנה החלו משפטי נירנברג.
משפטים אלה סימנו את תחילתו של עידן חדש במשפט הפלילי הבינלאומי.
עידן שבו אנשים, כולל החזקים ביותר, נדרשים לתת את הדין.
היום, יותר מתמיד, עלינו להשיב לעצמנו את הרוח הזו.
בפתיחת משפט נירנברג, השופט רוברט ה. ג'קסון הזהיר אותנו:
"האסירים הללו מייצגים השפעות מרושעות שימשיכו לרחף בעולם זמן רב לאחר שגופותיהם יהפכו לעפר".
השפעות אלה — אנטישמיות, גזענות, שנאה — עדיין קיימות בקרבנו.
חובתנו ברורה:
לדבר אמת.
לחנך את הדורות הבאים.
להתעמת עם אנטישמיות וכל צורות השנאה והאפליה.
ולהגן על כבודו של כל אדם.
אך חובתנו היא גם לשמור על רוח הפעולה המשותפת, באמצעות מולטי-לטרליזם, כדי להבטיח שכוחות האנושיות ינצחו תמיד את כוחות האכזריות.
הבה נכבד את זכרם של קרבנות השואה על ידי התחייבות מחודשת לצדק, כבוד, חמלה וערנות.
לעולם שבו האנושות מאוחדת נגד הדיכוי.
ובו המורשת הנוראה של העבר מחזקת את נחישותנו להגן על זכויות האדם היום ובעתיד.
הבה נשא את זכרם של קורבנות השואה בלבנו לעד, שכן קריאתם לצדק ולשלום לעולם לא תתפוגג.
יהי זכרם ברוך.
ואני מודה לכם.
